ארכיון מקומי בשיתוף המקומיים

באחת מהספריות השכונתיות בחולון נתקלתי בספר שנוצר ביוזמה של עיריית חולון לפני ארבע שנים. זהו ספר קומיקס שיצרה דורית מיה גור ומספר את סיפורה ההיסטורי של חולון.
הספר גרם לי לחשוב מה יכול להיות תפקיד הספרייה הציבורית בתיעוד ובשימור ארכיון מקומי.

חולון

ברור שהספר המדובר יימצא בספריות בחולון אבל האם הספרייה עצמה יכולה ליזום ולעודד שימור ארכיוני של נושאים ואירועים מקומיים?
תשובה לכך מצאתי ביוזמה לאפליקציה (יישום) העונה לשם Archyve. יישום זה מאפשר לציבור להזין בקלות יחסית תמונות, וידאו ומסמכים הקשורים לאירוע מסוים, ולאחסן את החומרים
בקטלוג נוח ונגיש. אם נחשוב על יישום שכזה בתוך אתר האינטרנט של הספרייה נוכל לדמיין כיצד צוות הספרייה, כמו גם התושבים, יוזמים דפי ארכיון שכאלה הנוגעים לנושאים
ואירועים היסטוריים מקומיים. כך למשל יוכלו אזרחים להעלות ולשתף תמונות מראשית ימיה של חולון, קטעי וידאו שמראים את בניית הקניון או מסמכים אישיים בעלי עניין ציבורי.
הספרייה המקומית יכולה להיות ייחודית גם בזכות גישתה למקום בו היא ממוקמת ולשמר ולהציג ארכיון דינאמי הנוגע לתושבים ולמקום בו הם חיים.

רשת ספרנים (רעיון)

נניח שאני עושה עבודה לבית הספר על המהפכה הצרפתית.
נניח שאני רוצה לעשות אותה בספרייה הציבורית הקרובה לביתי.
ואז, נניח, הספרנית מכוונת אותי לספר היסטוריה רלוונטי.
אבל היא עושה עוד משהו. היא ניגשת למחשב ובודקת מי מעמיתיה – מבין כל הספרנים בארץ – חובב/מתמחה/עוסק במהפכה הצרפתית. היא עושה את זה דרך רשת הספרנים שבה יש דפי פרופיל לכל ספרן. בדף הפרופיל הזה הספרן כותב קצת על עצמו, על תחומי העניין שלו, אוספים או התמחויות. הוא גם כותב שם איזה ז'אנר ספרותי מעניין אותו ומה הוא קורא כרגע. דרך חיפוש מהיר מגלה הספרנית שבספרייה באחד הקיבוצים בדרום יש אוסף לא קטן של ספרי היסטוריה ושהספרנית שם חובבת את רובספייר באופן אישי.
הספרנית ניגשת אלי ומספרת לי שאם יש לי שאלות אני מוזמנת לפנות בצ'אט (ביום כך וכך בין השעות כך וכך) לספרנית באותו קיבוץ.
כך אני מתוודעת לרשת הספרנים הזאת.

בביקורי הבא בספרייה אני מחפשת ספר פרוזה לקרוא ומרימה לידיי את "גדר חיה" של דורית ראביניאן, אני ניגשת למסוף הפנוי ומקישה בתיבת החיפוש את שם הספר. מיד מופיעים על המסך כל הספרנים שקוראים או קראו את הספר ואת הציון שהם העניקו לו. גם מצוין שם האם הספרן פנוי כעת לשיחוח (צ'אט) ואני יכולה לשאול אותו שאלות און-ליין.
או לחילופין אני ניגשת לעמדת המחשב ומקלידה שם של ספר שאהבתי מאוד. ספרנית שקראה אותו ופנויה לשיחוח ממליצה לי על ספרים אחרים בז'אנר.

מתחשק לי להיות ספרנית.

מדף ספרים ציבורי ודיגיטלי

אם נקלעתם לתחנת הרכבת התחתית המרכזית בבוקרשט ודאי הבחנתם בטפטים עצומים מחפים את קירות התחנה. על הטפטים ציורים של שידרות צבעוניות שונות של ספרים ועל כל שידרה ברקוד מוכן לסריקה. כך שאם אתם רוצים לקרוא (או להאזין לספר בגירסת אודיו) בזמן שאתם מחכים לרכבת, כל שעליכם לעשות הוא לסרוק את הברקוד למכשירכם והפרק הראשון של אותו ספר יופיע על המסך. במקרה של תחנת הרכבת התחתית בבוקרשט מדובר בקמפיין פרסומי שיוביל אתכם, אחרי הפרק הראשון, לדף הקנייה של הספר הדיגיטלי.

תחנת הרכבת התחתית בבוקרשט

בקצה כל שידרה מופיע ברקוד ריבועי לסריקה

פרויקט דומה, אך בעל אופי ספרייתי בהרבה, שואף להציב מדפי ספרים דיגיטליים בכל קצוות הגלובוס. פרויקט הפיילוט הוקם (איך לא) בלונדון, שם הוצבה "ספרייה" שהזמינה את ציבור ההולכים ושבים לטעון למכשירהם כתבים שאינם מוגבלים בזכויות יוצרים.
הציבור מוזמן גם להעלות ביוזמתו כתבים שונים למאגר הציבורי הזה ובכך להשפיע על אופי האוסף המתהווה של כתבים המוצעים באותו "מדף ספרים".
בכל פעם שאדם עובר ליד הספרייה הזו וטוען לתוך מכשירו את הספר הרצוי – הודעה נשלחת לטוויטר המשויך לפרויקט וכך יכולים כל העוקבים לראות אילו ספרים מושאלים יותר או פחות.

יוצרי הפרויקט מכנים אותו "מיצב" installation